המקל והגזר

אם נתבונן במה שהביא האינטרנט לחיינו נגלה שלושה מרכיבים בולטים:

הראשון הוא החשיפה והנגישות למידע רב שלולא הרשת לא הייתה לנו הגישה אליו. טרם הופעת האינטרנט בעולם היה אדם מברר מידע אצל אנשי מקצוע, איש בתחומו. כיום, המידע הרב נמצא ברשת וכל אחד יכול לקנות ידע בכל תחום ממקורות מידע שונים ולעמת ביניהם.

מרכיב בולט נוסף הוא התקשורת הבלתי אמצעית בין הבריות ברחבי העולם. החל במשחקי המחשב המאפשרים לשחק נגד שחקן אחר ברשת, דרך שיתופים ברשתות החברתיות ועד שיחות וידאו.

המרכיב השלישי הבולט הוא היכולת להעביר מידע ומסרים במהירות רבה. לא

עוד שליחת מכתבים דרך הדואר, המתנה וציפייה, לא עוד חיוג עשרות מספרים על מנת ליצור שיחת טלפון מעבר לים.

ללא ספק אפשרויות אלו, שנפתחו בפנינו, משפרות את איכות חיינו, חוסכות מאיתנו מאמץ, כסף וזמן. יחד עם היתרונות הברוכים הללו אפשרויות אלו מציבות בפנינו אתגרים גדולים. הן במימד האינטלקטואלי והן במימד הנפשי יש לאדם יכולות מוגבלות לכמות ואיכות המידע שהוא מסוגל לקלוט בפרק זמן. המידע העצום המאוחסן ברשת מציף אותנו, יוצר בלבול ומבוכה, מביא אי-סדר במחשבותינו, מרוקן אותנו מידע אישי הנצבר מכח עמל והעמקה, גורם לחוסר ריכוז ומיקוד בתחום אחד – אנו סופגים כמות רבה של מידע יותר מכלי הקיבול שלנו.

ההיחשפות לאנשים ברחבי העולם מפגישה אותנו עם מגוון עצום של דעות, תרבויות, מנהגים, יכולות, כישרונות, שיגעונות, מחלות, סטיות והרשימה עוד ארוכה. אנו עלולים לאבד את זהותנו הייחודית בתוך בליל היצורים, אדם עשוי לתהות לעצמו 'מהי הייחודיות שלי בתוך הבלגן הגדול הזה?'.

היכולת להעביר מסרים במהירות עלולה להביא אותנו לחוסר אחריות, הקפדה ותכנון של מעשינו. כשאדם פועל באיטיות מסוימת יש לו הזמן להתבונן שהוא עושה את דבריו כשורה, להתחרט אם הוא לא בטוח במעשיו, לבדוק את עצמו שהוא עושה את הדברים בצורה הנכונה. כשאנו מתקשרים במהירות, המסרים היוצאים ממנו עשויים להיות מהירים ממחשבתנו וליצור השפעה שלא חפצנו בה אך לא היה לנו הזמן המספיק להתבונן במעשינו.

מהסתכלות תורנית שלושת האתגרים לעיל מקבלים משנה תוקף: המידע הרב באינטרנט יש בו דברים האסורים בצפייה ובהיחשפות אליהם, מרחב התקשורת יכול להביא להתקשרויות אסורות והקלות והמהירות שבו – לטעויות שהתשובה מהן קשה עד כמעט בלתי אפשרית.

אציין שתי דוגמאות על מנת לתמוך את דברי:

בעבר כשאדם עמד בפני קניית מוצר הוא התייעץ עם מכריו איזה סוג מוצר עונה על דרישותיו, מהן האיכויות הנמצאות בשוק, אולי היה מתקשר לבעל מקצוע, ולאחר כל זאת היה ניגש לחנות ורוכש. כיום, אדם אינו צריך למכריו אלא מחפש את המידע ברשת, שם הוא יכול למצוא עשרות חנויות המציעות את מרכולתן כשכל אחת מציגה את האיכויות שלה, כמו-כן ישנם מאמרים ניטראליים, לכאורה, המציעים עזרה בבחירת המוצר, הוא יכול, גם כן, לראות את דירוג הגולשים למוצרים השונים וכך להגיע להחלטה איזה מוצר ברצונו לרכוש (לאחר התלבטות ארוכה וכאב ראש גדול מכל המידע אליו נחשף), את הרכישה הוא מבצע באמצעות כרטיס האשראי דרך הרשת והמוצר נשלח לביתו.

יתרונות הרשת למקרה זה ברורים: המידע הרחב מציג מגוון אפשרויות שעוזרות לרוכש להתאים את המוצר לדרישותיו, ביצוע הרכישה מתבצע בזריזות והמאמץ דל. כמו כן יש כאן יתרון גדול לבעלי מוגבלויות כאלה ואחרות שהרשת מנגישה אליהם את השוק.

אולם, אליה וקוץ בה, המידע הרחב מפתה אותנו במוצרים שלא חשבנו שאנו צריכים אותם, רק כשהתווספה לנו הידיעה אודותם אנו חשים צורך בהם, אנו עשויים ללכת שבי אחר האיכויות שמציעים המוכרים ולשכוח את רצוננו שלנו, אנו מבולבלים משפע ההצעות ומתקשים להגיע להחלטה ואנו לא יודעים במי לתת אמון שדבריו משקפים את המציאות ונטולים נגיעה אישית. כמו כן אנו עלולים ליפול בפח נוכלים ולאבד את בטחון המידע הסודי שלנו, אך לא בסכנות אלו אנו עסוקים.

בעבר הלא רחוק אדם היה יוצר קשר עם סביבתו הקרובה ועם מכרים וקרובים החיים במרחק, בלבד. סביבת האדם התאפיינה בתרבות מוגדרת, במנטאליות ברורה, בקודים התנהגותיים מוסכמים ובקשת דעות לא רחבה מידי. מסלול חייו של אדם היה ברור לו מקטנות, גבולות 'אסור-מותר' לא היו זקוקים להסברה רחבה, אפשרויות ההתפתחות האישית היו מתוחמות, הוויית החיים של האדם הייתה בעיקרה הומוגנית.

כיום, דרך הרשת, אנחנו נחשפים למגוון עצום של אוכלוסיות, תרבויות, התנהגויות, חוקים, מוסכמויות, השקפות ועוד. חשיפה זו מפגישה את האדם עם השונות והמורכבות שבעולם, מרחיבה את אופקיו, מאלצת אותו להיות סבלני לשונה ולחריג, מלמדת אותו להתבונן על העולם בהסתכלות רחבה ומכילה. היכרות זו עם העולם הרחב על מורכבויותיו מפרה את העולם: יוצרת שיתופים עסקיים והשכלתיים בין יבשות ותרבויות.

עם כל זה חשיפה זו עלולה לערער את יציבותו הנפשית של האדם. בתהותו אחר תרבויות זרות והשקפות רחוקות הוא מאבד את עקרונות חייו, זהותו האישית והלאומית נפגעת. אדם עשוי להרגיש 'אזרח העולם הגדול' ובכך לאבד את הייחודיות שבאישיותו.

לדעתי, גם לאחר כל החסימות וההגנות הטכנולוגיות, שאין לערער בחשיבותן, נותרנו חשופים ועומדים מול האתגרים שציינתי לעיל. כיצד ניתן, אם כן, להשתמש נכון ברשת האינטרנט, לקבל את הטוב שבה ולהימנע מהפסול הכרוך בשימוש בה?

אני סבור שאתגרי האינטרנט קוראים לנו לפתח גישה חינוכית אמיצה לחיים, אקרא לה: 'גישת המקל והגזר', לא בדיוק במובן המקובל.

גישה זו מעודדת שימוש במודרנה ובטכנולוגיה במידה והם משרתים את החיים החיוביים. יש לפתח במתחנך אישיות עצמאית ועוצמתית, חזקה יותר מהפיתויים שמסביב. באופן כזה כשאדם ייפגש עם ההפתעות שברשת לא תהיה לו סיבה להיגרר אחריהן כי מראש זה לא מה שהוא חיפש באינטרנט.

כיצד עושים זאת?

תחילה, יש להכיר למתחנך את החוזקים שלו, תכונותיו החיוביות, נשמת ישראל הייחודית שלו – את ההכרה הזו יש לבסס ולהזין כל העת. בניית האישיות בצורה כזו יכולה להיעשות בעזרת מאמנים אישיים (קואצ'ינג). על בסיס בניית האישיות ניתן לעבור לשלב תרגול פעילות חיובית ואחראית ע"י רישום מפורט ומדויק של דו"ח מצב, לפני השימוש במחשב, במהלכו ולאחריו. בדו"ח יש לציין מהי מטרת השימוש במחשב, זמן משוער שתארך הפעילות בו, באלו תוכנות או אתרים צריך להשתמש להשגת המטרות. לעיין בדו"ח במהלך השימוש במחשב ולציין חריגות, אם ישנן. לאחר השימוש יש לרשום סיכום כיצד נערכה הפעילות במחשב ביחס למטרות ולהסיק מסקנות. דו"ח מצב על השימוש במחשב צריך להיבדק ע"י גורם חיצוני שיעיר הערותיו. יש לתרגל שימוש במחשב באופן כזה במשך תקופה עד שההרגל ייעשה לטבע.

לצורך תרגול זה ניתן להמציא תוכנה שלתוכה יזין המתחנך את הנתונים המפורטים לעיל והיא תבצע בקרה על השימוש במחשב: התוכנות שנעשה בהן שימוש, האתרים שנצפו, משך הצפייה ועוד – נתונים אלו ייכנסו לגרף. לפני סגירת המחשב תוכנה זו תיתן סיכום של השימוש במחשב ותציג את הגרף, ממנו ניתן יהיה להסיק עד כמה נעשה השימוש במחשב באחריות.

זהו הגזר, אותו יש לאכול בשלמות. עם תרגול השימוש החיובי תוך העצמת האישיות יש להיזהר מהמקל האורב להכות. כבני אדם אנו יודעים עליות וירידות במצבי הרוח וכדי להימנע מראש מזליגה חוץ לתחום שליטתנו עלינו להיעזר בגורם חיצוני. אני רוצה להציע שימוש במקל רב עוצמה: להמציא תוכנה שעם פתיחת המחשב היא משתלטת על השימוש בו ולא מאפשרת כל פעילות במחשב אלא דרכה. בחלון שייפתח יש להזין את מטרות השימוש במחשב, שיהיו מסודרות על פי קטגוריות (לדוגמא: צפייה בחדשות, שיעור תורני, צפייה בסרט, חיפוש מידע פיננסי/בריאותי וכו'), נתוני המשתמש (מצב הרוח; ערנות; חיבור רוחני – הכל בדירוג מ1-7), נתונים כלליים (בוקר/צהריים/ערב, מספר השוהים במקום המחשב, זמן עבודה/זמן אישי, מיקום המחשב, שפות) – התוכנה, החכמה, תשקלל את הנתונים ולפי ההגדרות שלה תפקח על השימוש במחשב עד לסגירתו (או סגירת המשתמש). התוכנה תשלח אזהרות על צפייה ממושכת מידיי בדף אינטרנט, על כניסה לדף אינטרנט לא מתאים, תדרוש מהמשתמש לבצע פעילות כל שהיא באמצע העבודה (לדוגמא: קום מהכיסא והתיישב במשך שלוש פעמים לפני שתמשיך), תשהה את פעילות המחשב למשך זמן מועט לצורך התרעננות, תבקש הסבר עבור כתיבת טוקבק, ועוד כהנה וכהנה.

אכילת הגזר בצורה אחראית והשימוש במקל ההתראה עשויים לשפר את התנהגותנו במחשב מהתנהגות סתמית לאחראית ושקולה. לא ניפגש בהפתעה עם תופעות זרות, וכשניפגש נעשה זאת מתוך החלטה וכובד ראש ומתוך ידיעה וחוויה של זהותנו האישית.